גזר דין בתיק ת"פ 23530-10-10

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירות זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר וניסיון לקבל דבר במרמה. על פי ממצאי הכרעת הדין זייף הנאשם במועד בלתי ידוע, בתחילת שנת 2008, את חותמת האגודה השיתופית בצרה ואת חתימת מורשה חתימה מטעם האגודה, על גבי בקשה להיתר בנייה במגרש שבבעלותו ובבעלות אחיו. הנאשם זייף חתימות אלה לאחר שהתברר לו כי האגודה לא תסכים לחתום על הבקשה כל עוד לא הוסדר חוב ישן של בעל יחידה נוספת הבנויה על המגרש, ומאחר וחתימת האגודה הנה תנאי סף לאישור הבקשה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה. לאחר הזיוף, הגיש הנאשם את הבקשה, ועליה החתימות המזויפות, לאישור הוועדה המקומית, אך במהלך הדיון בוועדה התגלה הזיוף והבקשה לא אושרה.

הכרעת הדין בעניינו של הנאשם ניתנה ביום 25.10.12 ועל כן חלות על הליך זה הוראות תיקון 113 לחוק העונשין, המחייבות קביעת מתחם עונש הולם למעשה העבירה. בקביעת מתחם זה יש לקחת בחשבון את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, את מידת הפגיעה בו, את מדיניות הענישה הנוהגת ואת מכלול הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במסגרת הערכים החברתיים שנפגעו ראוי לציין את תקינותם של הליכי הרישוי והתכנון, את הסדר הציבורי ואת השוויון בפני החוק. הנאשם פגע בערכים אלה פגיעה ממשית כשניסה לעקוף את הרשויות המוסמכות ולהביא לאישור תכנית הבנייה על יסוד אישורים כוזבים. באשר לנסיבות הרלבנטיות לקביעת המתחם אציין כי מדובר היה במעשה שדרש תכנון מוקדם ומידה בלתי מבוטלת של תחכום.

אמנם קשה להצביע על מדיניות ענישה אחידה כשמדובר במגוון הרחב של עבירות זיוף ומרמה, אך כשמדובר בזיוף של מסמך הנחזה להיות מטעמו של גוף ציבורי, על מנת להשיג שלא כדין ובדרכי מרמה את אישורה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, מתחייב דרך קבע מענה עונשי משמעותי ומרתיע. במסגרת הטיעונים לעונש סברה המאשימה כי מתחם העונש ההולם נע במקרה מעין זה, בו לא נגרם נזק כלכלי ולא הופקו רווחים, בין שניים לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות. הסנגור מצדו סבר כי הרף התחתון של המתחם צריך להיות נמוך יותר, ובהתאם לכך עתר להשתת מאסר מותנה בלבד, לצד מרכיבי ענישה משלימים.

לאחר שנתתי דעתי לטיעונים ולמכלול הנסיבות, אני סבור כי מקרה מעין זה, בו פעל נאשם בקור רוח ועל יסוד תכנון מוקדם לזיוף חותמת וחתימה של גוף ציבורי, ואף ניסה לעשות שימוש בפעולות הזיוף לקידום מטרותיו האישיות והכלכליות, מחייב השתת מרכיב כלשהו של מאסר בפועל, ולו בעבודות שירות. לפיכך, אף אני סבור, כמו נציג המאשימה כי את הרף התחתון של מתחם העונש ההולם יש לאמוד על מאסר למשך חודשיים. באשר לרף העליון, אזכיר כי בקביעת המתחם אין מקום להתייחס לעברו הפלילי הנקי של הנאשם, אשר נשקל רק בשלב המאוחר יותר של גזירת הדין, כך שהמתחם צריך להיות רחב דיו על מנת להתייחס גם לנאשמים שעברם הפלילי מכביד יותר או שקיימים בעיניהם שיקולים אחרים המחייבים החמרה דוגמת הצורך בהרתעה אישית. לפיכך, לא הייתי שולל על הסף את האפשרות כי יושת על נאשם בגין מעשים דומים, גם עונש חמור יותר מהרף העליון של המתחם שהוצע על ידי הפרקליטות, דהיינו עונש מאסר מאחורי סורג ובריח לתקופה של מעל ל-6 חודשים. מאחר ואין בכוונתי לעשות כן במקרה זה, אסתפק בדברים אלו ואפנה לגזירת הדין.

על פי הוראות התיקון, לאחר קביעת מתחם העונש ההולם יש מקום לגזור את הדין מחוץ למתחם העונש ההולם או בתוכו, בהתאם לשיקולים הקבועים בהוראות התיקון. במקרה שלפני, לא מצאתי מקום לסטות מהמתחם לקולא או לחומרא, ולפיכך אגזור את הדין בתוך המתחם, בהתחשב במכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

אזכיר, בהקשר זה, כי הנאשם בחר לנהל את משפטו, הורשע לאחר ניהול ההוכחות ועד היום לא נטל אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה. מובן כי אין להחמיר עם הנאשם בשל כך שכפר ועמד על שמיעת הראיות, אך מנגד אין הוא זכאי להקלה המשמעותית אותה נוהג בית המשפט להעניק לנאשמים אשר בוחרים להודות במיוחס להם, לקחת אחריות, להביע חרטה ולחסוך זמן ציבורי יקר. יחד עם זאת, קיימים במקרה זה שיקולים משמעותיים לקולא המצדיקים נקיטה בגישה מתונה כלפי הנאשם, במסגרת חלקו התחתון של מתחם העונש ההולם.

כך למשל, עברו הפלילי של הנאשם אינו מכביד כלל ועיקר, וכולל הרשעה אחת בלבד בעבירת תכנון ובניה משנת 1998. הנאשם תואר על ידי עדי האופי שהעידו מטעמו כאדם נורמטיבי, חרוץ וישר, המוערך על ידי מעסיקו ומשקיע רבות בעבודה ובמשפחה. עצם ניהול ההליך הפלילי נגדו והרשעתו בדין פוגעים בו פגיעה ממשית ומהווים מרכיב משמעותי של הרתעה. בפועל לא נגרם כל נזק, כלכלי או אחר, כתוצאה ממעשיו, והוא גם לא פעל על מנת להתחמק מתשלום חוב שהוא עצמו חב בו. מאז ביצוע העבירה חלף פרק זמן משמעותי, כמעט 5 שנים, במהלכו לא שב הנאשם והסתבך בפלילים, כך שניתן להניח לטובתו כי אין מדובר בדפוס עברייני, אלא באירוע חריג שאינו מאפיין את אורחותיו בדרך כלל. עצם שליחתו למאסר, ולו בעבודות שירות, יש בה משום מענה עונשי משמעותי, בשל הפגיעה בשגרת חייו ובפרנסתו.

בהתחשב במכלול שיקולים אלה ובאיזון הנדרש ביניהם, אני סבור כי ראוי להשית על הנאשם תקופה קצרה באופן יחסי של מאסר, שירוצה בעבודות שירות, לצד מרכיבי ענישה משלימים דוגמת מאסר על תנאי וקנס כספי משמעותי. 

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים:

1.      מאסר בפועל למשך 3 חודשים, אשר ירוצו בעבודות שירות בכפר נחמן, החל מיום 5.2.13.

2.      6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך שלוש שנים מהיום לא יעבור הנאשם כל עבירה מתחום עבירות הזיוף או המרמה.

3.      קנס בסך 3,500 ש"ח או 70 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 10.2.13.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 ימים.

ניתן היום,  י"ג טבת תשע"ג, 26 דצמבר 2012, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: